שאלות ותשובות: מדקארט עד יום - חלק ג' (לוק)

שאלה 1

מהם הקשרים בין שלושת המושגים הבאים בתורת לוק: תורת האידיאות, כושר שיפוט, ריאליזם

נאיבי?

ראשית נסביר בקצרה כל אחד מהמושגים כפי שמובנים מתורתו של לוק.

תורת האידאות

לוק מגדיר את האידאה כ "כל מה שהוא נשוא השכל בשעה שהאדם חושב" (I,א, 8) - לוק מכנה בשם אידאה ישות מסוג מיוחד העולה ונמצא בשכלו של אדם כאשר הוא חושב על מושא מסוים. בהקשר הזה יש לציין כי לוק היה אמפריציסט , ולכן שלל מכל וכול אפשרות של אידאות מולדות. הוא בפרוש מציין כי "כל המושיגים (אידאות) באים מן התחושה והחזרה" (II א 2) . המודל של לוק קובע כי אנו קולטים בחושינו אידאות פשוטות ואותן אנו מחברים לתוך אידאה ומורכבת יותר ולה אנו מקנים משמעות.

כושר השיפוט

לוק מבחין בין קליטת החושי הגולמית ובלתי אמצעית לבין תוצר ההשיפוט,פירוש והסקת המסקנות שקלט החושים עוברות. הבחנה זו היא קריטית עבור האמפריציסט שטוען כי כל הידע שלנו על המציאות מגיעה דרך החושים: כיצד נוכל לתאר את העולם הכי קרוב "למציאות" כפי שהוא נתפס במידית בצורה בלתי אמצעית - לפני שלב השיפו - שלב שבו אנו בונים מהאידאות הפשוטות את האידאה המורכבת שאמורה לייצג את המושא. הרי תמיד אפשר לחשוש מטעויות בשלב השיפוט. לכן אשפר להניח כי האידאות הפשוטות הן חפות מטעויות שיכלו להתרחש בזמן השיפוט. התבטאות בהקשר לאידאות פשוטות היא גם סובייקטיבית - לדוגמא אם אני טוען כי אני מריח כרגע ריח מסוים - לא ניתן לסתור אותי. ניתן להקביל בין מושג האידאות הפשוטות (טרום שיפוטיות) לאידאות הודאיות וההכרחיות שדקארט דיבר עליהן. דקארט ראה אותן כתוצר של אינטואיציה שכלית טהורה. לוק לעומתו ראה אותן כתוצאה של תפישה ישירה של השכל.   

לסיכום - ע"פ תורת האידאות של לוק, אנו תופסים את המציאות כך שהעצם, מושא התפיסה, "מפורק" לאיכויות אשר נקלטות ע"י חושינו ומורכבות שנית ע"י השיפוט השכלי שלנו לתוך אידאה בנפשנו.

ראליזם נאיבי

בקצרה, גישה זו טוענת כי המציאות היא אכן כפי שאנו תופסים אותה. הריאליזם הנאיבי היא גישה אפיסטמלוגית להכרת המציאות שבו אנו משתמשים בחיי היום יום (כאשר אנו לא מתפלספים). גישה זו טוענת כי ישנה מציאות ובה מושאים חומרים. אנו מסוגלים לחוש אותם בעזרת חושנו בתפיסה בלתי אמצעית. התיאורים של המושאים אכן מתארים בצורה שלמה את המושאים מציאות המושאים ותכונותיהם אינם תלוים בצופה. תארויה זו היא מתנגשת עם תיאורית הייצוג אשר טוענת כי איינו מסוגלים לתפוס את המושא החומרי עצמו אלא רק בעקיפין דרך האידאות.    

כעת ננסה להראות את הקשר בין המושגים הללו בתורתו של לוק. לפי דעתי השאלה המרכזית שמתעוררת לאחר סקירת שלושת המושגים לעיל היא האם תאוריית האידאות של לוק שכוללת בתוכה את האלמנט השיפוט השכלי היא מתיישבת עם תפיסת העולם על פי הראליזם הנאיבי או שמה יש לראותה דווקא כתורת תפיסה "יצוגית". נראה כי יש לחלק את התשובה שלנו לשני חלקים עיקרים. כאשר לוק מדבר על איכויות הראשוניות (תבנית, תנועה וכו) ניתן להבין כי הן כן מתיישבות עם הראליזם הנאיבי. לעומת זאת כאשר לוק מתייחס בדבריו אל האיכויות המשניות (חום, צבע, צלילי וכו. כאן אני גם מכליל את ההרגשות הפנימיות כגון כאב) הוא כבר פחות משוכנע שמדובר בתפיסת המציאות כפי שהיא ויותר ניתן להבין אותם כדברים סוביקטיבים שקיימים רק בנפשנו.

כיצד נוצרות האידאות הללו? ע"י כושר השיפוט שלנו שמפרש,ומבין איכויות ראשוניות ובונה מהם איכויות משניות.

לסיום רק נציין כי גם בקשר לאיכויות הראשוניות לוק עלול להתקל בבעיה אם אנו רוצים לסווגו כראליסט נאיבי. לדוגמא ברמת המיקרו - תחת המקרוסקופ אנו עדים לתנועה ולתבניות שאין חושינו כפי שהן תופסות. לכן המציאות גם כאן הוא לא בדיוק כפי שאנו תופסים אותו.

שאלה 2

מהם הקשרים בין תורת הייצוג לבין תורת האידיאות של לוק? פרט ונמק

את תורת האידאות של לוק תיארנו בקצרה בתשובה לאשלה הקודמת. כאן אסקור בקצרה את עיקרי תורת הייצוג ולאחר מכן נראה את הקשרים בינה לבין תורת האידאות של לוק.

תורת הייצוג

בקצרה תורת הייצוג טוענת כי המציאות היא לא תמיד כפי שאנו תופסים אותה. תורת הייצוג טוענת מחד גיסא כי אין אנו מסוגלים לתפוס את המושא החומרי עצמו בצורה ישירה ובלתי אמצעית. כלומר אין מושא התפיסה זהה למושא החומרי. מאידך גיסה טוענת תורה זו כי מושאים החומרים קיימים במציאות ובתפיסה מייצגים אותם תופעות תפיסתיות יחודיות, תוכן התפיסה שלנו, שהן האידאות. על פי גישה זו אנו תופסים ישירות אך ורק אידאות ואילו את המושאים החומרים אין אנו תופסים אלא בצורה עקיפה דרך האידאות. אין זה ברור אם האידאות זהות או שונות מהמושאים החומרים אך בכל מקרה יש קשר סיבתי בין האידאות לבין המושאים החומרים. האחרונות הן הסיבות להוצרות האידאות בנפשנו.יש כאן סוד של דואליזם - הכרתי  - מטאפיסי: יש הבחנה בין האידאות לבין המושאים החומרים המיוצגים על ידן. יתרה מזו - ישנה אינטראקציה בין ישויות אלו. העצמים החומרים הן הסיבות לתוכן התפיסה שלנו.

כעת נבחן את התאורית האידאות של לוק על רקע עקרונות תורת הייצוג.

הקשר הסיבתי: אידאה - מושא חומרי:

תורת הייצוג כללה כאמור אלמנט סיבתי אשר קשרה את אידאה אל סיבתה - המושא החומרי. גם לוק מצדד בגישה זו. למעשה גם בהקשר לאיכויות ראשוניות וגם איכויות משניות. לדידו של לוק, תהליך התפיסה מתחיל בשרשרת סיבתית פיזית אשר לקראת סופו אותה הסיבה הפיזיקלית גרמה לאירוע מנטלי - יצירה של אידאה.

לצורך הדוגמא - גלי אור (ישות פיזית) שמוחזרות מעצם מסוים ופוגעות ברשתית העין שלנו ומגרות תאי עצב ובסופו של דבר יוצרות במוחנו / נפשנו אידאה של העצם שהחזיר את האור. כלומר אין אנו רואים כאן את צבע העצם החומרי אלא דווקא את מה שהוא מחזיר.

אופי הייצוגי של האידאות:

עיקרון נוסף בתורת הייצוג מדברת על כך כי האידאה של האיכויות הנתפסות מייצגות במובן כלשהו את האיכות הזאת. כפי שהזכרנו בתשובה לשאלה 1, בהקשר לאיכויות הראשוניות, לוק מדבר בפירוש הייצוג שלהם בעזרת אידאות של איכויות ראשוניות. כאן לא מדובר רק על קשר סיבתי אלא על דמיון ממש.

לעומת זאת האיכויות המשניות בתורת האידאות של לוק (בעיקר כפי שהוא מובן מפירושו של ברקלי) אינן נמצאות במושאים החומרים ממש אלא בשכלם של בני האדם. כלומר איכויות משניות == האידאות של האיכויות המשניות.

כלומר איכויות כמו צבעים או צלילים אינם קיימים כלל במציאות אלא אך ורק בנפש של התופס.

נסכם את הדיון שלנו עד כה. כשאר אנו חשים במושא חומרי מסוים אזי:

1- יש קשר סיבתי בין המושא הנתפס לבין האידאה שנוצרת ברוחי

2- האידאה נתפסת מן המושא מיצגת את התכונות שלה

3- ישירות אנו תופסים אך ורק אידאות ולא את המציאות כפי שהיא בצורה בלתי אמצעית.

לסיום והשלמת התשובה לשאלה זו, אביא כאן את פרגוד התפיסה אשר מתעוררת כאשר מבינים את תורת האידאות של לוק על רקע תורת התפיסה הייצוגית.

פרגוד התפיסה:

תורת הייצוג מעוררת שני קשים מרכזים אשר תוקפים את שני עמודי התווך המרכזים שלה: הקשר סיבתי והאופי הייצוגי:

ראשית - כדי לטעון לקשרים סיבתיים, עלינו להכיר את המושא החומרי שהוא הגורם או הסיבה.כיצד אני טוען לקשר סיבתי אם אני מכיר את הסיבה רק דרך התולדה (האידאה)?

שנית - כיצד אני יכול להגיד שאידאה מסוימת באמת מייצגת או דומה למושא החומרי אם אני יכול לגשת בצורה ישירה (לעקוף את האידאה) לחוש במושא החומרי בצורה בלתי אמצעית?

כלומר אנו תופסים אך ורק את האידאות. האידאות הן מונעות מאיתנו להכיר את העולם בצורה בלתי אמצעית. זו היא פרגוד התפיסה כפי שהיא מתגלה בכל חומרתה אם מנסים להבין את תורת האידאות של לוק באור ייצוגי.