Monday, May 14, 2012

    שאלות ותשובות: הפילוסופיה היוונית - הפילוסופים הפרה סוקרטים

שאלה 1
מהי ההבחנה בין תופעה למהות על פי אנקסימניס ועל פי האטומיסטים?

אנאקסימניס, למרות היותו חולק על תאלס בנוגע לראשיתו ומקורו של היקום ,לפי דעתי, במידה מסוימת ממשיך דרכו של תאלס בהקשר להבחנה בין התופעות למהותם של הדברים. אנאקסימניס בטענתו כי הכול אוויר, רומז שאין העולם האמיתי כפי שהוא מתבטא בתופעות שנתפסות בחושים שלנו והמהות שלהם היא שונה לחלוטין – המהות היא למעזה אוויר. כלומר יש הבחנה בין המהות כפי שהוא יכול להיתפס ע"י הפילוסוף לבין התופעה כפי שהיא נתפסת ע"י החושים שלנו.
האטומיסטים מאמצים את רעיונותיהם של הפילוסופים המילטים בהקשר לתופעה וממשות ולמעשה מרחיבים, משלימים ומשכללים אותם במידה מסוימת. לדידם של האטומיסטים המציאות מורכבת מאטומים והחלל הריק שביניהם.  התכונות המוחשות של העצמים במציאות כפי שנתפסים בעינינו, כגון צבעים, חום קור או טעם אינם קיימים כחלק המן הוויה של העצמים (שכאמור מורכבים מאטומים וריק) אלא כתוצאה ממפגש בין האטמים בתנועה לבין כלי החושים שלנו אשר נתפסים אצלנו כתכונות. כלומר אין באמת בעולם צבע אדום בצורה אובייקטיבית – אנו מתרגמים תנועה מסוימת של אטומים כתופעה של צבע אדום.  לסיכום מבחינתם על פי האמת המהות של העולם הוא ריק ואטומים בתנועה בעוד שהתופעות הם הפירוש שאנו נותנים למהות הזאת.
לסיכום אם נשווה בין שני האסכולות לעיל – נראה שהאטומיסטים כמו אנאקסימניס מבחינים בין תופעות לממשות. אולם האטומיסטים משכללים ונותנים ביטוי מפורש יותר להבחנה הזאת.

שאלה 2
"המספר, כלומר הכמות המוגבלת והניתנת למנייה, לבדיל מן הבלתי מוגבל שאינו ניתן
לארטיקולציה הוא תנאי להכרה: ואכן כל המכרים יש בהם מספר, שהרי דבר אי אפשר שיודע או
[ יכר בלעדיו." [מתוך שקולניקוב עמ' 68
א. באיזה אופן הארטיקולציה מאפשרת הכרה
ב. הביאו דוגמא או שתיים למושגים שאינם ניתנים לכימות

אנסה לבסס את תשובתי על בסיס הרעיונות של הפילוסופים הפיתוגוראים.

ראשית ננתח את המובא בשאלה: התנאי ההכרחי להכרה של כל הדבר הוא היותו בן מניה. זאת לניגוד לבלתי ניתן למניה אשר לא יכול להיות מוכר או להיות נתפס על ידי ההכרה.

אני גם מבין מן הציטוט כי לא רק שהמכרים יש בהם מספר , אלא הוא מספר מוגבל הניתן למניה כלומר לא משהוא אין סופי.

כעת נעבור לפיתוגוראים: הם ראו במספרים והיחסים ביניהם את מהות כל הדברים. התכונות המתמטיות של הדברים הם הקובעים את טיבם. מספרים הם בני מניה ולכן אם המספרים הם מהות המציאות אזי המציאות היא ניתנת למניה .  מה שלא ניתן לרדוקציה מתמטית, לכימות, לא קיים ומן הסתם גם לא ניתן להכרה.

לעומת זאת דברים שלא ניתנים למניה אינם ברי הכרה: לדוגמא דברים רוחניים (לא חומרים) או מושגים מופשטים כמו צדק, או טוב.   


No comments:

Post a Comment