שאלות ותשובות בפילוסופיה של המוסר - חלק ד'

שאלה 1

אחד העקרונות המרכזיים שהנחה את המדיניות הכלכלית של ישראל בשני העשורים האחרונים

קבע שעל מנת להביא לצמיחה כלכלית יש להוריד את תקרת המס של העשירונים העליונים. מה

תהיה עמדתם העקרונית של רולס ונוזיק כלפי מדיניות זו.

ראשית נראה מה הן הסיבות שעומדות בבסיס ההחלטה למתן הקלות מס לשכבות החזקות: אחד מן מטרת היינה מתן תמריץ לשכבות הללו. התמריץ אמור לגרום לכך שיותר עשירים ירצו לגור בישראל (כאן ישלמו פחות מיסים) ובכלל יותר אנשים ירצו להיות עשירים כי זה משתלם יותר. ההנחה היא שאנשים עשירים גורמים לכלכלה לנוע קדימה ומגדילים את התוצר הלאומי ולכן כמה שיותר עשירים כך ייטב גם עם השכבות החלשות.  המטרה השנייה היא להשאיר יותר הכנסה פנויה לעשירים כדי שיהיה להם יותר כסף להוצאות וכך שוב להניע את המשק וההגדלה של סך "העוגה" הלאומית (טיעון פחות חזק כי רוב הכסף ילך לחסכונות).

נראה איך רולס היה מתייחס לדבר. רולס טוען כי ההטבה עם קבוצת אוכלוסיה מסוימת והגדלת הפער הכלכלי ביניהם מוצדקת אך ורק אם הדבר יטיב גם עם הקבוצות החלשות ביותר באוכלוסיה. מכיוון שלפחות על פניו זאת הכוונה שעומדת מאחורי הרעיון לקיצוץ במיסים אזי נראה כי רולס היה מסכים איתה. אך לעומת זאת ניתן לטעון שלא ברור עם התוכנית תצליח ואם כן מתי.יתרה מזו – קיצוץ במיסים לעשירים אומר פחות תקציב לתשלומי העברה לעניים, כלומר הפער יגדל משני סיבות – פחות מיסים לעשרים, פחות תשלומי העברה לעניים. בנוסף – יש צורך בקביעת מנגנון אשר יפקח על כך שהעניים יקבלו את החלק שלהם בעוגה המוגדלת ולא ישכחו כאשר העוגה תגדל. למעשה זו צריכה להיות הצעד המשלים לקיצוץ במיסים. לכן נראה שרולס היה מבקש ליצור תמהיל של צעדים אשר לצד הקיצוץ במיסים יכלו גם הטבות לשכבות החלשות, כך שבתקופת הביניים וכמובן לאחר הגדלת "העוגה", לא יפגעו זכויותיהם על פי כללי הצדק שהוא קבע.  לסיכום, נראה כי רולס היה מסכים לקיצוץ במיסים בהסתייגויות מסוימות, כאשר היה ראה את קיצוץ רק כנדבך אחד מתוך מערך של צעדים אשר בד בבד עם הגדלת העוגה הכללית גם יעלו את רמת החיים של החלשים בחברה.  

כעת נבחן את ההבדלים העיקרים בין המצב הטבעי למצב המקורי.

ראשית המצב המקורי לא מתיימר להציג מצב היסטורי אלא להגדיר סט של הנחות מתקבלות על הדת של בסיסן תבנה מערך כללי הצדק. לעומת זאת, המצב הטבעי של הובס יכול היה להתקיים מבחינה היסטורית ועצם ההיתכנות שלה (גם אם היא לא קרתה בפועל) נותן חיזוק תיאוריה של הובס כתיאוריית אמנה חברתית.

שנית נראה שהגדרה של רולס את האנשים במצב המקורי כדואגים לטובת עצמם ולא אגואיסטים כמו הובס יש חשיבות וזאת שלאנשים במצב הטבעי אין עניין באחר – כלומר יש לאחר יותר, כל עוד שטוב לי, זה לא מפריע לי. לא כך באגואיזם – כאן יש גם עניין של קנאה וכבוד אשר מעפילים על הרציונליזם.

שלישית רולס מגדיר את האנשים במצב המקורי כרציונאליים טהורים. הובס, כדוגל באגואיזם הפסיכולוגי תולה את המעבר מהמצב הטבעי למצב המדיני בכך שהוא מניח כי בני אדם יכולים להיות רציונאליים לפחות פעם אחד כדי להבין שאם כל אחד יוותר על מקצת מטובתו תצמח לו תועלת רבה יותר בסופו של דבר – דבר שיוביל בסופו של דבר לכריתת האמנה. כלומר בדרך כלל  האנשים במצב הטבעי הם לא רציונאליים, בטח שלא לאורך זמן.

וכמובן לסיום נציין כי התוצאה של כל אחד מתיאוריות שונה: בעוד רולס מסיק מהמצב מקורי חברה שדואגת לחלשים בזה שכופה שוויון הזדמנויות ובקרה על פערים כלכלים צודקים לטובת החלשים, אצל הובס המצב הטבעי הינו החוליה הראשונה בבניית אמנה חברתית אשר  מצדיק את אגואיזם האתי וכל מה שנובע ממנה.   

ניוזיק לעומת זאת, נראה כי היה מברך על הצעד (ואולי היה שואל למה לא נעשה מוקדם יותר). ניוזק מעמיד את תורת הצדק שלו על עיקרון צדק נוהלי טהור אשר עומדת בבסיסה  הקביעה "מכל אדם אם ברצונו לתת לכל אדם אם רוצים לתת לו" כלומר הדגש הוא על חירות הנתינה. כלומר אין זכות לקבל רק זכות לתת.על פי ניוזיק יש לאדם בעלות רק רכוש שהוא הפקיע אותו ראשון (ההפקעה הראשונית) או לחלופין, מישהו שהרכוש היה שייך אליו העביר לו את הרכוש מתוך רצון. כל צורת העברה  אחרת אינה מוסרית. מיסים לפי גישה זו אינה שיטה מוסרית מכיוון שהממשלה לוקחת כסף מהתושבים בכפיה – אף אחד לא מתנדב לשלם מיסים. אומנם ניוזיק מציין שבמקרי קיצון כן יש מקום להתערבות ממשלתית (לדוגמא כאשר נצרך מאוד נדיר וחיוני נמצא ברשות אדם אחד) אבל בדרך כלל התערבות כזאת היא אינה מוסרית ללא קשר כמה היא מטיבה אם אנשים אחרים. לכן, לסיכום, נראה כי ניוזיק היה מסכים עם קיצוץ המיסים.    

שאלה 2

השוו בין "המצב ההתחלי" של רולס לבין "המצב הטבעי" אצל הובס.

ראשית נתאר בקצרה את "המצב ההתחלתי" ואת "המצב הטבעי" ולאחר מכן נעמוד על השוני העיקרי ביניהם.

"המצב ההתחלתי": רולס לא בא לתאר מצב היסטורי בבואו להגדיר את "המצב המקורי" אלא להמחיש הנחות מסוימות  אשר שמתקבלים על הדעת  כטיעונים לטובת עקרונות של צדק.  כלומר מההנחות הללו שעל פיהם הוא מגדיר את המצב המקורי, רולס יגזור את עקרונות הצדק שלו. רולס מניח שלושה הנחות עיקריות לגבי המצב המקורי:

המשתתפים הינם רציונאליים: כאן רולס טוען כי בן אדם רציונאלי יבנה לעצמו בשלב מסוים תוכנית חיים לטווח הארוך. נציין כאן כי נקודה זו היא מבוססת על השקפת עולם מערבית ולכן מגבילה את הכלליות של הטיעון. כמו כן כבן אדם רציונאלי הוא ירצה לטובין ראשונים כל שהם כדי שיוכל לממש את התוכניות שלהם. בנוסף הם גם ישתמשו בתיאוריה רציונאלית לקבלת החלטות לגבי החלוקה האופטימאלית (במקרה זה הוא טוען כי זה יהיה המקסימין)

הם מעוניינים בטובת עצמם: רולס נמנע מלהגדיר אותם אגואיסטים אך הוא טוען כי האנשים רוצים שההחלטות שתתקבלנה תקדמנה בצורה מרבית את האינטרסים האישים שלהם. כמו כן אין למשתתפים עניין במצבם של האחרים – לא קיימת קינאה.

מסך הבערות: המשתתפים הינם העלי מידע כללי בלבד.איש מהם לא יודע על עצמו דבר: זכר או נקבה, איזה דת, איזה עם, איזה כישורים אישים וכו'. תנאי זה מוביל כך שהצדק יקבע ללא תלות באינטרסים המיוחדים של אדם ספציפי וזאת מכיוון שאין איש מושג מה תהיינה תכונותיו בחיים האמיתיים ולא איש לא ישאף לכך שעקרונות הצדק יהיו גזורים לפי מידה של מישהו אחד מסוים.

כאמור על בסיס ההנחות שמנינו לעיל, רולס טוען כי עקרונות הצדק שיגזרו יהיו 1) חירות מרבית לכל אחד  (כאשר זה עולה בקנה אחד עם חירות דומה לכל השאר) 2) ההסדרים הכלכלים חברתיים יהיו לטובת אלה שמצבם הוא הגרוע ביותר תוך שמירה על עקרון ההזדמנות השווה באיוש עמדות ומשרות.  

כעת נעבור מצב הטבעי על פי הובס; הובס מנסה להצדיק את קיומה של ישות מדינית. לשם כך הוא בוחן תחילה את המצב ששרר כביכול לפני קיום ישות מעין מדינה. הוא קורא למצב קדם-מדינה כמצב טבעי. מצב אשר כל אחד היה אינדוידואל ולא היה מדינה או "ישות על" אחרת אשר ידאג לזכויות האנשים, או יגן עליהם מפני נטילת זכויותיהם על ידי האחרים. לא ברור כלל אם שרר פעם מציאות כזאת מבחינה היסטורית. בניגוד ל"מצב המקורי" ,יכול להתקיים "מצב טבעי" לפחות ברמה התיאורטית. במצב הטבעי כל אחד הוא אגואיסט במובן זה שהוא דואג רק לעצמו ולקיומו במצב של משאבים מוגבלים, כאשר התיאוריה שלו מבוססת על אגואיזם פסיכולוגי. במצב הזה לכל אחד יש זכות לכל דבר ולכן למעשה קיימת מלחמה של הכול בכול כל הזמן.  מהמצב הטבעי הובס מסביר מדוע האנשים האגואיסטים יכרתו אמנה ויעברו למצב מדיני.

כעת נבחן את ההבדלים העיקרים בין המצב הטבעי למצב המקורי.

ראשית המצב המקורי לא מתיימר להציג מצב היסטורי אלא להגדיר סט של הנחות מתקבלות על הדת של בסיסן תבנה מערך כללי הצדק. לעומת זאת, המצב הטבעי של הובס יכול היה להתקיים מבחינה היסטורית ועצם ההיתכנות שלה (גם אם היא לא קרתה בפועל) נותן חיזוק תיאוריה של הובס כתיאוריית אמנה חברתית.

שנית נראה שהגדרה של רולס את האנשים במצב המקורי כדואגים לטובת עצמם ולא אגואיסטים כמו הובס יש חשיבות וזאת שלאנשים במצב הטבעי אין עניין באחר – כלומר יש לאחר יותר, כל עוד שטוב לי, זה לא מפריע לי. לא כך באגואיזם – כאן יש גם עניין של קנאה וכבוד אשר מעפילים על הרציונליזם.

שלישית רולס מגדיר את האנשים במצב המקורי כרציונאליים טהורים. הובס, כדוגל באגואיזם הפסיכולוגי תולה את המעבר מהמצב הטבעי למצב המדיני בכך שהוא מניח כי בני אדם יכולים להיות רציונאליים לפחות פעם אחד כדי להבין שאם כל אחד יוותר על מקצת מטובתו תצמח לו תועלת רבה יותר בסופו של דבר – דבר שיוביל בסופו של דבר לכריתת האמנה. כלומר בדרך כלל  האנשים במצב הטבעי הם לא רציונאליים, בטח שלא לאורך זמן.

וכמובן לסיום נציין כי התוצאה של כל אחד מתיאוריות שונה: בעוד רולס מסיק מהמצב מקורי חברה שדואגת לחלשים בזה שכופה שוויון הזדמנויות ובקרה על פערים כלכלים צודקים לטובת החלשים, אצל הובס המצב הטבעי הינו החוליה הראשונה בבניית אמנה חברתית אשר  מצדיק את אגואיזם האתי וכל מה שנובע ממנה.